וישלח חירם מלך צור – מפורש בב״ר למוד היה האיש הזה להיות אוהב לשבט יהודה כן עשה חירה העדולמי ליהודה.
וחרשי קיר וחרשי עצים – אומנים.
And Hiram the king of Tyre sent It is explained in Genesis Rabbah (85:4): "This man was accustomed to being friendly to the tribe of Judah; so was Hirah the Adullamite to Judah.
and masons and carpenters craftsmen.
וישלח חירם – חורם קרי.
ועצי ארזים – ובידם עצי ארזים.
וחרשי – גם שלח לו אומנים הבונים קיר אבנים ובנין עצים.
וישלח – בשמואל (סי׳ ה) נאמרו מעשים אלה שבפ׳ זו קודם להעלאת הארון, באשר שם רצה לספר מהבאת הארון בשני הפעמים בספור אחד, אבל עזרא גלה לנו שהעלאת הארון בפעם ראשונה זה היה תחלה ותיכף אחר שכבש את מצודת ציון ויחד לנו עיר דוד לשבתו, וכאשר ישב הארון בבית עובד, בג׳ חדשים אלה, היו הדברים הנאמרים בפ׳ זו, שחירם שלח מלאכים לכרות עמו ברית שלום, ועצי ארזים וחרשים לבנות לו בית, וע״כ אמר.
וידע דויד כי הכינו י״י למלך – כשראה ששלחו לו מלכי עמים תשורות.
And David knew that the Lord had established him as king when he saw that the kings of the nations sent him gifts.
וידע דויד כי הכינו יי׳ – 1לפי שראה שהמלכים היו שולחים לו מנחה.
1. לפי שראה וכו׳. ובזה ״נִשֵׂאת למעלה מלכותו״, כמו שנזכר בהמשך הפסוק. כדבריו כותבים המיוחס לרש״י והמיוחס לר״י קרא; ומוסיף המיוחס לר״י קרא שגם ראה שמתו כל מבקשי נפשו. והוא מוסיף לפרש בשם רז״ל: ״מנא ידעא ליה? בעל החלום אמ׳ לו״; אבל לא מצאתי מקור לכך.
Thus David knew that the Lord had established him—for he saw that the other kings were sending him gifts.
וידע דויד – במה שעם לא ידעו יעבדהו ידע שה׳ הכינו למלך.
בעבור עמו – ר״ל גם ידע אשר בעבור ישראל נשאת מלכותו למעלה ולא תלה הדבר בעצמו.
כי הכינו ה׳ – שראה צור הוא אדום נכנע לפניו.
וידע דוד – ר״ל מזה שנתאספו כל ישראל משיחור מצרים עד לבא חמת ע״פ פקודתו, ידע שהכינו ה׳ למלך על ישראל (כי תחלה לא באו עדיין כולם להמליכו). וממה ששלח חירם אליו מלאכים, ידע כי נשאת למעלה מלכותו, עד שמלכי גוים יאשרוהו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
And when the Philistines heard that David was anointed king over all Israel, all the Philistines went up to seek David; and David heard of it, and went out to meet them.
וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים – לפי שפלשתים היו מושלים כל הימים עד שבא שאול ודוד כדכתיב בשמשון ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים (שופטים ט״ו:י״א), וכן בשמואל: התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם וגו׳ (שמואל א ד׳:ט׳), וכן למעלה בפרשה זו ויראו כל איש ישראל וגומר ויעזבו עריהם וינוסו ויבאו פלשתים וישבו בהם (דברי הימים א י׳:ז׳) באותן ז׳ שנים שמלך דוד בחברון לבד לא אמרו דבר ולא חששו על שמלך דוד על חברון כי אמרו מה לנו שמא נציב או שר מנהו לדוד על חברון אבל כשנמשח למלך על כל ישראל אז עלו כל הפלשתים לבקש את דוד שלא רצו שיהא מלך בישראל אלא שעוד הם יהיו מושלים עליהם.
And the Philistines heard that David had been anointed king over all Israel, and all the Philistines went up because the Philistines had been ruling all the time until Saul and David came, as it is written (Jud. 15:11) concerning Samson: "Did you not know that the Philistines rule over us?" And likewise, (I Samuel 4:9): "Strengthen yourselves and become men, you Philistines, lest you serve the Hebrews, as they served you, etc." Likewise, above in this portion (10:7): "And all the men of Israel saw, etc. and they abandoned their cities and fled, and the Philistines came and settled in them." And in those seven years that David reigned in Hebron alone they did not say a word, and they were not concerned that David reigned over Hebron, because they said, "What do we care? Perhaps a governor or an officer appointed David over Hebron." But when he was anointed king over all Israel, the Philistines all went up to seek David, for they did not want there to be a king in Israel, but that they should continue ruling over them.
לבקש את דוד – 1להלחם עמו.
1. להלחם עמו. כן נראה לפי הענין; וכך בתרגום, במיוחס לרש״י ובמיוחס לר״י קרא. השוו דבריו על שמואל ב ה׳:י״ז.
In search of David—to wage war against him.
וישמע דוד ויצא לפניהם – ובספר שמואל כתוב (שמואל ב ה׳:י״ז) וישמע דוד וירד אל המצודה והכל אחד כי הוא ירד אל המצודה אשר אצלה היו הפלשתים.
כל פלשתים – על כי ידעו מגבורתו לזה עלו כולם לבקשו ולהלחם בו.
וישמעו – באשר עד עתה היה בעל בריתם ולוחם מלחמת אכיש, רצו לראות אם יכנע להם, בשגם שהם היו עד עתה מושלים בישראל, עז״א שהלכו לבקש ולדרוש איך יתנהג כנגדם. ובשמואל (ה׳:י״ז) כתיב וישמע דוד וירד אל המצודה – ופי׳ עזרא שר״ל שיצא לפניהם – היינו שרצה להקדים אותם וליפול בארצם לבל יניחם להתפשט בא״י, ולכן הלך אל המצודה היא המצודה שבמדבר מעון, שהיתה קרובה לארץ פלשתים. אבל הם הקדימו א״ע בתוך כך וינטשו בעמק רפאים שהוא סמוך לירושלים.
And David inquired of God, saying, "Shall I go up against the Philistines? And will You deliver them into my hand?" And Hashem said to him, "Go up; for I will deliver them into your hand."
So they came up to Baal-perazim, and David smote them there; and David said, "God has broken my enemies by my hand, like the breach of waters." Therefore they called the name of that place Baal-perazim.
ויעלו בבעל פרצים – שנקרא אחרי כן בעל פרצים על שם מעשה אשר פרץ האלהים את אויביו בידו שנסו ונפרצו זה מעל זה.
כפרץ מים – כגלי מים שנפרצי׳ ממקומם ונופלים למקום אחר.
And they went up to Baal-Perazim which was later called Baal-Perazim because of the incident that occurred there. God has broken my enemies in my hand meaning that they fled and were broken off from one another.
like a breach of waters like waves of water that break from their place and fall somewhere else.
בבעל פרצים – הוא עמק רפאים ואמר על שם סופו שקראוהו בעל פרצים.
כפרץ מים – ר״ל פתאום כמים שוטפים פורצים גדר.
ויעלו בבעל פרצים. בשמואל (שם כ׳) כתיב ויבא דוד בבעל פרצים, שנוכל לפרש שבבוא דוד בבעל פרצים הלכו פלשתים לקראתו ויתגרו בו מלחמה, ופירש עזרא שהפלשתים עלו בבעל פרצים, שעלו מן העמק אל ההר להתקרב אל ירושלים, ודוד בא שם מאחריהם ויכה אותם.
ע״כ קרא – בשמואל אמר ע״כ קראו, פירש עזרא שקראו השם ע״פ דוד שנתן שם זה.
ויעזבו. בשמואל (שם כ״א) כתיב את עצביהם, ופירש עזרא שעצבים אלה לא היו אצלם כעין טלמסאות, רק אלהות ממש. ועל מ״ש בשמואל וישאם דוד, שמשמע שנשא אותם לירושלים, פירש עזרא ששרף אותם, אחר שהיו עבודת גלולים, ופי׳ וישאם מענין משאת עשן, ששרפם, ועמ״ש עוד בשמואל שם.
And David inquired again of God; and God said to him, "You shall not go up after them; turn away from them, and come upon them from opposite the mulberry-trees.
הסב מעליהם – אמרה מדת הדין לפני המקום רבש״ע למה העברת את שאול מלפני דוד אמר לה על שלא המתין לשמואל שבעת ימים כאשר צוהו אמר לה הקב״ה אנסה עתה את דוד הסב מעליהם וגו׳ וכל זה שמר דוד.
circle them The Divine Standard of Justice said to the Omnipresent, "Lord of the universe, why did You dismiss Saul for David?" [God] replied, "Because he did not wait seven days for Samuel as he had commanded him" [as in I Sam. 13:8–14]. The Holy One, blessed be He, said [further], "Now I shall test David: Circle them." And David observed this.
ממול הבכאים – 1פרשׁו בו: תותים.
1. פרשו בו: תותים. בספר השרשים ערך ״בכא״: ״פירשו בו: עץ התות״; וגם בספר השרשים לריב״ג ערך ״בכה״ כתוב שיש שפירשו כך. אך לא מצאתי מקור הדברים. והשוו רד״ק לשמואל ב ה׳:כ״ד. בתרגום שם וכאן: ״אילניא״, וכן נמצא ברש״י ור׳ יוסף קרא שם.
Opposite the bekha’im. They have interpreted this (cf. Ibn Janaḥ, Shorashim בכא) to mean mulberry bushes.
לא תעלה אחריהם וגו׳ – ובספר שמואל כתוב לא תעלה הסב אל אחריהם ממול בכאים והנה הרצון בזה לא תעלה להלחם עמהם שיהיו פניך כנגד פניהם כמשפט הבאים להלחם כי יראו אותם בבואך ונשמרו ממך אך אחריהם הסב. ר״ל שתסב סביב מחניהם בדרך שתבוא להם מעליהם ותבוא להם ממול הבכאים כי אז לא ירגישו בך ותכם כרצונך וזה יהיה כשמעך בראשי הבכאים כמו קול צעדה כי אז יחשבו פלשתים בבואך כי קול הצעדה אשר בראשי הבכאים הוא ולא יהיו נשמרים ממך.
הבכאים – הם אילני תותים וכן עוברי בעמק הבכא (תהלים פ״ד:ז׳).
לא תעלה אחריהם – רצה לומר לא תלך בדרך המיומן אך הסב מהם ללכת בדרך עקלתון ותבוא עליהם ממול אילני הבכאים אשר גדלו שם.
ויאמר לו האלהים. בשמואל (שם כ״ג) כתיב לא תעלה הסב אל אחריהם, ופירש עזרא, שר״ל לא תעלה אחריהם כמו בפעם ראשונה שנפל מאחריהם רק הסב אל הצד (ר״ל שמלת הסב בשמואל הוא מאמר מוסגר לא תעלה (רק הסב מעליהם) (לא תעלה) אל אחריהם). ויתר הדברים התבארו בפי׳ שמואל שם.
And it shall be, when you hear the sound of marching in the tops of the mulberry-trees, that then you shall go out to battle; for God has gone out before you to smite the host of the Philistines."
כשמעך – כאשר תשמע קול צעדה וכו׳ אז תלחם כי אז יצא האלהים לפניך וכו׳ ר״ל אז שלח מלאכו להכות בהם (ועם שאין מעצור לה׳ להושיע מבלי תחבולות הסבוב ומבלי קביעות זמן מ״מ אמר כן לנסותו הישמור מצותיו בדבר המלחמה או יקל בעיניו כאשר הקל בהם שאול).